החלטה בתיק ת"א 1065/05

1.         המבקש הגיש כנגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר טרם נדונה. לאחר שהמשיבה הגישה תשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, הגיש המבקש את הבקשה הנוכחית, להורות למשיבה להעביר לעיונו מסמכים ספציפיים, בטרם יגיש תגובה לתשובת המשיבה. המשיבה מתנגדת לבקשה זו.

2.         בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נטען כי המשיבה מוכרת ארבעה דגמים של מזגני אויר שאינם נושאים היתר לתו תקן (אלו פורטו בסעיף 63 לבקשה), אף שהיא מפרסמת אותם בצורה מטעה כאילו נושאים הם תו תקן. הסעדים המבוקשים הם: ביטול רכישת המזגנים הנ"ל על ידי חברי הקבוצה; השבת הכספים והוצאות בגין ביטול המכירה; פיצוי לחברי הקבוצה; וצו מניעה שיאסור על המשיבה למכור מזגנים שאינם נושאים היתר לתו תקן.

המשיבה איננה חולקת בתשובתה על כך שדגם המזגן שנמכר למבקש (TGL35) לא קיבל היתר לתו תקן. המשיבה אמנם ניהלה הליך לקבלת תו תקן למזגן זה, אך עד שהושלמו ההליכים הדרושים לקבלת תו התקן, הופסק שיווקו של המזגן ולכן לא ניתן לו תו תקן. לגבי דגם אחר שנזכר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (TGL60חד פאזי), הרי שהוא מעולם לא שווק על ידי המשיבה. בנוגע לדגם אחר (TGL603, שהוא TGL60תלת פאזי), הרי שההיתר לתו התקן ניתן ביום 11.02.04, ואמנם שיווקו החל קודם לכן. המשיבה טוענת כי תהליך התקינה לוקח זמן רב, ואין מניעה שהיצרן יתחיל לשווקו עוד בטרם ניתן ההיתר לתו תקן, ובלבד שהוגשה בקשה לקבלת היתר לתו התקן ונחתם הסכם בנושא עם מכון התקנים.

3.         הבקשה לגילוי ועיון במסמכים מתייחסת לארבעה סוגי מסמכים:

א.         התכתבויות והסכמים בין המשיבה לבין מכון התקנים, ומסמכים של בדיקות במכון התקנים.

ב.         מסמכים המעידים על כמות המזגנים מן הדגמים נשוא הבקשה, שיוצרו ו/או נמכרו על ידי המשיבה.

ג.          העתק מקלטות ותמלול של שיחות שביצע חוקר מטעם משיבה עם התובע.

ד.         מצגים שהציגה המשיבה במהלך מכרזים למכירת המזגנים.

4.         בשל חשיבות ההליך שבו נדונה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר עשויה  לשלול מתובע ראוי להגיש תובענה ייצוגית, או להביא לידי אישור תובענה ייצוגית בידי תובע לא ראוי - נפסק כי אין מניעה להורות על גילוי מסמכים בשלב ראשוני זה, לבקשת התובע או הנתבע, ככל שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט להכריע בשאלה אם לאשר את התובענה הייצוגית (ראה: בר"ע 4556/94 טצת ואח' נ' זילברשץ ואח', פד מט(5) 774, בעמ' 787). כב' הנשיא א. ברק הבהיר באותו עניין כי "אין זהות בין גילוי לצורכי האישור לבין גילוי לצורכי המשפט גופו", והדגיש כי שימוש לא מבוקר בכלי של גילוי מסמכים בשלב זה עלול לגרום נזק רב (שם, בעמ' 787; וראה גם דברי כב' השופט י. עדיאל בת.א. (י-ם) 2376/00 קיבוץ אורים ואח' נ' מדינת ישראל, דינים מחוזי לב(10) 603).

גישה זו, שהפכה להלכה מחייבת, איננה מתיישבת עם גישה אחרת, שבעבר מצאה ביטויה בכמה פסקי-דין, לפיה הנחת המוצא היא כי אדם המגיש תובענה ייצוגית מכיר את המצב העובדתי מבלי שידרשו לו ראיות נוספות לצורך אישור הבקשה (ראה: ת.א. (ת"א) 1064/97 חברת השקעות דיסקונט נ' דרין, דינים מחוזי לג(1) 214, מפי כב' השופטת ד. פלפל; ת.א. (ת"א) 1118/99, בש"א 36381/99 גבריאל ינון נ' משה כץ, דינים מחוזי כרך לב(8) 666, מפי כב' השופט ד"ר ע. מודריק).

לפיכך, אין מקום לטענה שעצם הגשת הבקשה לגילוי מסמכים על ידי תובע ייצוגי מלמדת על כך שתנאי הסף לאישור התובענה אינם מתקיימים (ראה דברי כב' השופט עדיאל בעניין קיבוץ אורים הנ"ל, פסקה 12, וכן דברי כב' השופט א. ריבלין ברע"א 10052/02 יפעת ואח' נ' דלק מוטורס ואח', פ"ד נז(4) 513, בעמ' 518). כב' השופט ריבלין הסביר בעניין יפעת הנ"ל את פער המידע, הפועל לרעתו של התובע הייצוגי, כאשר מירב המידע הדרוש לו לשם הוכחת התקיימות תנאי הסף והגדרת הקבוצה הפוטנציאלית מצויים בידי הנתבע, ובלעדיהם יקשה עליו להביא לאישור התובענה הייצוגית.

5.         אכן, ההלכה בעניין גילוי מסמכים בשלב שבו נדונה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית היא, כי "נדרשת זהירות יתרה במתן זכות גילוי ועיון לטובת התובע בשלב דיוני זה" (ראה: רע"א 10052/02 הנ"ל בעניין יפעת נ' דלק מוטורס, בעמ' 518-519). כב' השופט א. ריבלין הבהיר באותו עניין (עמ' 519) את התנאים למתן צו לגילוי מסמכים בשלב מקדמי זה, כדלקמן:

            "ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך - דהיינו, רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילויים מבוקש על ידו.

שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית המשפט לוודא, עובר למתן צו הגילוי, כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע, ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית.

שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו, יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שימסרו למבקש. זאת על מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים".

כמו כן הדגיש כב' השופט א. ריבלין בע"א 8521/03 תאגיד לאיסוף כלי משקה בע"מ נ' קראוס ואח', דינים עליון ס"ו 867, את החשיבות של בירור המחלוקת האמיתית שבין הצדדים לצורך ההכרעה בשאלה האם התקיימו תנאי הסף לאישור תובענה כייצוגית; לשם כך אין מנוס לעיתים מלהורות על גילוי מסמכים בשלב מוקדם זה.

עם זאת, יש לוודא שהבקשה לעיון וגילוי מסמכים איננה מהווה "מסע דיג" שמנוצל לרעה על ידי תובע ייצוגי, ולכן מן הראוי להגביל את גילוי המסמכים בשלב זה לגילוי מיוחד, להבדיל מגילוי מסמכים כללי (ראה: עניין קיבוץ אורים הנ"ל, פסקאות 15-16).

6.         ההלכות דלעיל חלות, מקל וחומר, לגבי מסמכים שנזכרו בכתב התשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, או בתצהיר התומך בתשובה. בהעדר גילויין של ראיות אלו, לא ניתן יהיה לברר את נכונות הטענות הנטענות בכתב התשובה, כפי שהבהיר כב' השופט י. עדיאל בעניין קיבוץ אורים הנ"ל (פסקה 17) . על כך הייתי מוסיף, כי דברים אלו נכונים גם לגבי מסמכים שהיה צריך לצרפם, לאור הטענות המועלות בכתב התשובה  או בתצהיר התומך בו. אם לא ינתן צו גילוי ועיון במסמכים במקרה זה, יוכל הנתבע בתובענה ייצוגית להעלות בכתב תשובתו טענות עובדתיות ללא כל בסיס עובדתי, וקיים חשש שהן אף יביאו לדחית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, רק משום שהמבקש איננו יכול לבדוק בשלב זה את אמיתותן.

7.         במקרה דנא, הוגשה הבקשה למתן צו לעיון וגילוי מסמכים בטרם הוגשה תגובת המבקש לתשובת המשיבה, וכבר נפסק כי אין מניעה להורות על גילוי ועיון מסמכים בשלב זה (ת.א. (חי') 761/03, בש"א 6544/04 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' דרור שרמן עו"ד , פדאור 04(9) 377). כאשר עסקינן במסמכים שמן הראוי היה לצרפם לכתב התשובה, בודאי שיש למקום להעתר לבקשה בטרם מוגשת התגובה לכתב התשובה.